אני תמיד מתרגשת לפתוח את הדלת (של ההרצאה, של הסדנא, של הטיפול, של מפגש), לצעוד פנימה ולגלות את העיניים, את הפנים ולדעת שיש הרבה שאני לא יודעת.
מאז ומתמיד סיפורים ריתקו אותי, תמיד עשו את ההבדל ואספתי אותם מדמויות רבות לאורך השנים בהרבה מאוד מעגלים. מכולם למדתי להבין שליד כל אדם נוכח גם סיפור חיים שאינו רק תיאור של מה שהיה אלא תודעה עמוקה של זהות שגם מנווטת ומכתיבה את מה שיהיה.
ה״סיפור״ נובע ממעיין רחב של אפשרויות, קטנות או גדולות, לעיתים נתפסות כלא חשובות – התנסות, פידבקים, השכונה שבה גדלת, המשפחה, המילה שנאמרה, הכישלון וההצלחה, ההשוואה, הבחירה, החברות שנרקמה. אנחנו מקנים משמעות לסיפור אחד או לקובץ סיפורים ובכך מציירים מהו העולם ומה המקום שלנו בתוכו. אותו הסיפור יכול לקבל ערך שונה ובכך ליצור אצל אדם אחד מנוע רב עוצמה לצמיחה ואצל האחר לפעור בור שלא מתמלא.
אנחנו לא תמיד מודעים ל״סיפור החיים״ שלנו, לא תמיד מבינים שהוא מצמצם את אפשרויות הבחירה, לא תמיד יודעים שאנו צועדים במסלול שהוא טווה.
עיניים טובות וכבוד למה שהיה ונכונות לבחון בכנות את מה שמניע את האופן שבו אנו פועלים כעת, יאפשרו לנו לכתוב אט אט מחדש את מה שעוד יהיה בסיפור החיים שלנו (או פרקים מתוכו) ואולי גם בסיפורים של אחרים.
אז מה הסיפור שלך?